[ - Collapse All ]
רתת  


רעד, רעדה, ויברציה, ריטוט, זעזוע, רעש; חרדה, פחד, בהלה, חשש, חלחלה, צמרמורת
רתת  

(ז') [מן רתת; קרוב אל רטט] רטט, חרדה, חיל: "כדבר אפרים רתת... ויאשם בבעל וימת" (הושע יג א). "ואני רעד ורתת אחזוני וכול גרמי ירועו" (מגילת ההודיות, ד 33). "באימה וביראה וברתת ובזיע" (ברכות כב.). "עמדתי לפניו ברתת וזיע כעכבר לפני החתול" (מנדלי מו"ס, שלג). "להלחם באמץ, בלי רתת, ושכם אחד" (שמעוני, הביבר 107).

[רתת-]

  • דבר (אמר) רתת

  • [רתת]

    ח (ז') [מן רתת] עוית מלוה התכוציות ריתמיות ומהירות של שריר או של קבוצת שרירים (Clonus).

    [רתת-]


    [רתת, רתת]

    [קרוב אל רטט; ארמית: רתת]
    פעל רתתת (פ"ע) רטט, חרד, הזדעזע: "אשה שראשה כבד עליה ואיבריה כבדים עליה ורותתת" (נידה פג:). "עד שלא הוקם המשכן היה העולם רותת, משהוקם נתבסס העולם" (במדבר רבה יב). "סנטרו של נח רתת" (ביאליק, מאחורי ד). "כעין נוזל... זורח כנציץ, רותת מני ברק" (ליכטנבוים, במישור 7).

    [לרתת, רתתי, רותת, ירתת]

    נפעל נרתתת, אחזו רטט, התחיל לרעד: "וכיון שראה השטן כך נבהל ונרתת והלך מעליו" (תנחומא בובר, הוספה לפרשת חוקת א). "נרתת מקול כלבים נובחים" (ברנר, 222). "השיב לה יעיש בפנים נמוכות ובקול נרגש ונרתת" (הזז, יעיש ב 28).

    [להרתת, נרתת, ירתת]

    פעל רתתת (פעו"י)
    1.ת (פ"ע) רעד, רטט, נזדעזע: "כיון שנברא הברזל התחילו אילנות מרתתים, אמר להם: מה לכם מרתתים?" (בראשית רבה ה). "יצא אחד מהם לקבל פני רבם היושב ומרתת בבית מקלטו" (ביאליק, מאחורי ו). "ימות החמה עומדים בעצם תקפם ואני מרתת מן הצנה" (עגנון, אורח 373).
    2.ב (פ"י) הרעיד, החריד: "לרתת לכתת כל מתקוממיך" (גנזי שכטר, ג 73).

    [לרתת; רתתי, מרתת; ירתת]

    הפעיל הרתיתת (פעו"י)
    1.ת (פ"ע) התחיל לרטט ולרעד, התחלחל: "שמע... קול צהלת סוסים ומרתית" (ספרי שופטים קי.). "והיה העבד עומד ומרתית לפני המלך" (שמות רבה כז). "סנדרל מרתית ופוסע פסיעה קטנה אבל וחפוי-ראש" (מנדלי מו"ס, סה). "וקצות שפתיו הרתיתו" (הזז, בקולר 210).
    2.ח (פ"י) הרטיט, הרעיד, צמרר: "גברתי על צנתי שלא תרתיתני" (צמח, ב 371).

    [להרתית, הרתתי, מרתית, ירתית]


    [רתת, לירתות, רתתי, רותת, יירתת, להרתת, נירתת, ירתת, לרתת, ריתתי, מרתת, ריתת, להרתית, הירתתי, מרתית, ירתית, הירתית]